תחנת סמח' מחולל פיתוח אזורי  

סיפורה של תחנת צמח, שזור בסיפורה של "רכבת העמק", שתרמה לפיתוחה של הארץ במחצית הראשונה של המאה ה-20. התחנה הייתה למחולל פיתוח אזורי של סובב כנרת בכלל וההתיישבות בעמק הירדן בפרט.

בניית תחנת הרכבת בסמח' הייתה אחד המאיצים לתנופת הפיתוח האזורית

החל משלהי התקופה העות'מאנית. כלכלה וחברה מודרנית מבוססות על יכולת תנועה. בכך תחנת צמח אינה שונה מתחנות מרכזיות אחרות, כי תנופת הפיתוח הזו הייתה באזורים רבים בארץ. אולם תחנת צמח בכל זאת מספרת את סיפורו הייחודי של סובב כנרת בכלל ועמק הירדן בפרט. כבר מראשית ימי התחנה היו רכבות שהגיעו מחיפה רק עד לעמק הירדן (לכן הסובבן) ומאותה תקופה ניכרת גם השפעת הרכבת על התפתחות העיירה סמח' – ודרך ימת הכנרת גם על טבריהוההתיישבות היהודית באזור. להלן מספר דוגמאות לתרומת בניית הרכבת בצמח לפיתוח האזור:

תחנת הרכבת בסמח' מוקד לפיתוח תשתיות תחבורה אזורי

פיתוח הדרכים בעיקר בתקופת המנדט הפך את צמח לצומת דרכים יבשתית מודרנית (ואגב, גם ימית ואווירית. ראו הרחבה באתר זה). מעבר לכך, לסלילת הדרכים באזור הכנרת יש גם משמעות פוליטית ואפילו דתית (נוצרית) ייחודית: כך לדוגמא, הסיפור המיתי על סלילת כביש צמח-טבריה המודרני מאבני חצץ ב-1920, שממנו נוצר ובמהלכו הוכרז "גדוד העבודה". הרבה מחומרי העבודה שהובאו למחנה הפועלים ליד חמי טבריה הגיעו באמצעות הרכבת, והנה עוד עדות קטנה להיווצרות מערכת תחבורה.
דוגמא נוספת: בראשית שנות העשרים כבר הציעה הנהלת הרכבת הנחות לקבוצות בנסיעות מיוחדות מירושלים עד לצמח, בדרכם לאחר מכן בכביש להילולה במירון. מבחינה ויזואלית, ישנן תמונות נפלאות ולא מוכרות של הגשרים הראשונים על הירדן, וכן של הכביש המנדטורי.
כמו כן אזור צמח המתאים לכך מבחינה טופוגרפית הפך בתקופת המנדט גם למנחת אווירי ומראשית שנות השלושים הגיעו מטוסים בריטים (חברת אימפריאל איירוויס) בעלי יכולת נחיתה אמפיבית, בנתיב שהמשיך ליון, ישראל, מצרים, הודו, עירק. המטוסים היו נוחתים בצמח ולאחר מכן במימי הכנרת מול חופי טבריה ומביאים נוסעים ובעיקר דואר. (הבריטים גם הפכו את צמח בשנות העשרים וראשית שנות השלושים למתחם תחרויות ספורט צבאי של אזור הצפון: הדרומי היה במחנה אלנבי בירושלים). לא רחוק מצמח היו בסוף שנות השלושים אימוני חברת "אווירון", ראשית התעופה העברית!

HANNO חונה בשדה התעופה בצמח לפני טיסה למזרח
צילום אוויר של העיירה סמח'

העיירה סמח'

תחנת צמח מחייבת גם התייחסות לעיירה ולעיירה סמח'. ראשיתו של הכפר בגל התיישבות של ערבים עניים מהמגרב באמצע המאה ה-19, היו עוד כעשרה כאלה בגליל, ולא במקרה הם מצאו כמהגרים חדשים מקום פנוי להיאחז בו רק באזור קשה למחייה. העיירה סמח' הייתה אחד מחמשת היישובים שייסדו האלג'יראים בגליל התחתון. בניגוד לשאר המקומות בהם התיישבו אנשי המגרב, הכפר סמח' היה כבר בנוי. דיווח של נוסע משנת 1812 על הכפר סמח ובו 30 עד 40 משפחות הגרות בבתי חימר ועוסקות חקלאות"… בשנת 1870 הגיעו לנפת טבריה וצפת כ 3,7000 אלג'יראים. הכפר סמח' הפך עם השנים לאחד הריכוזים הגדולים של האלג'יראים. אוכלוסיית הכפר הורכבה משני שבטים עקריים: יח'לף ומהנאוי. רבים מתושבי הכפר עבדו בתחנת הרכבת בצמח, שהיווה עבור הכפר מאיץ פיתוח גדול.

פיתוח היישובים היהודיים באזור התחנה

תחנת הרכבת בסמח' תרמה רבות לפיתוח היישובים באזור, אשר נעזרו בתחנה לשווק את תוצרתם החקלאית, לחברם עם שאר חלקי מדינת ישראל המתפתחת ועוד.. התחנה, כמו כל תחנה, היא אמצעי ללמוד על חיי היום-יום של התושבים באזור בתקופה אחרת, השזורה גם ברומנטיקה רבה. יש להוסיף גם את המרכזיות של עמק הירדן בהתיישבות היהודית בעשורים הראשונים של המאה העשרים: ערש של התנועה הקיבוצית ותנועת העבודה. מציאת עדויות לשימוש ונסיעה ברכבת של דמויות ידועות כרחל, ברל כצנלסון, א.ד גורדון, לוי אשכול, קדיש לוז, יגאל אלון, ואחרים. האם ידעתם שהפסנתר הראשון של דגניה הגיע כחבילה לתחנת סמח' ושחיותה בוסל נסעה מתחנת הרכבת לקונגרס הציוני בבאזל?

התוצרת החקלאית ("רכבת החלב") ותחנת סמח'

"רכבת החלב", הינו כינוי שניתן בראשית המאה העשרים לקו "רכבת העמק" אשר הוביל תוצרת חקלאית נוסף על נוסעים ושינה את מועדי יציאת הרכבת (לפנות בוקר). "רכבת החלב", הובילה תוצרת חקלאית מתחנת צמח (עמק הירדן), עמק בית שאן, עמק יזרעאל ועד לחיפה, לשאר חלקי הארץ, דמשק וקהיר. יציאתה מתחנת צמח מוקדם בבוקר (על מנת שהחלב לא יחמיץ והירקות לא יפגעו) ואופן איסוף התוצרת החקלאית לאורך הדרך ושיווקה, היו לסימן ההיכר של הרכבת ופעילותה. הרכבת, הינה השתקפות של תקופה מיוחדת בהתיישבות בעמק הירדן. הסיפורים והמעשיות אשר נרקמו סביב "רכבת החלב", נותרו לאורך שנים ואותה חקלאות בראשיתית של אותם הימים, מהווה את הבסיס לפיתוח החקלאות המפוארת בעמקים היום! הסיפורים והמעשיות אשר נרקמו סביב "רכבת החלב", נותרו לאורך שנים ואותה חקלאות בראשיתית של אותם הימים, מהווה את הבסיס לפיתוח החקלאות המפוארת בעמקים היום! האם אבטיחי קליפורני שגדלו בדגניה ושווקו למצריים הגיעו טריים לייעדם? מה הקשר בין "רכבת החלב" הצופרת ב 03:30 ברחבי העמק להגברת הילודה בקרב צעירי העמק?? מתי שווקו הבננות הראשונות מהעמק ואיך מתגברים "הכנרתים והדגניתים" על "מונופול מכירת החלב" שלקחו לעצמם היישובים הסמוכים לחיפה? כל זאת תשמעו בביקור אצלנו בתחנה!

error: Content is protected !!