אנדרטת הטייסים הטורקיים

המראה באיסטנבול – התרסקות על שפת הכנרת – תחנת הרכבת בצמח – קבורה בדמשק 

אנדרטה לזכרם של שני חלוצי תעופה אשר נהרגו בתאונה אווירית בשנת 1914 מעל שמי ארץ ישראל במהלך ניסיונות לבצע מסע אווירי מאיסטנבול בטורקיה אל אלכסנדריה אשר במצרים. אנדרטה לזכרם של חללי האסון בצמח הוקמה במקום ההתרסקות (-800 מטרים מזרחית לכביש העובר בין מעגן לעין גב בקרבת קיבוץ האון)

היסטוריה

פחות מעשור לאחר הטיסה הראשונה של האחים רייט, ב-1903, הקימה האימפריה העות'מאנית חיל אוויר אשר מטוסיו נקנו מצרפת ושם גם הוכשרו ראשוני טייסיו. החל מ-1912 הוקם בית ספר לטיסה סמוך לאיסטנבול, ובו התבצעה הכשרת טייסים חדשים. חיל האוויר הטורקי נטל חלק במלחמות הבלקן בשנת 1912

בשנת 1913 הכריזה אגודת תעופה צרפתית על תחרות במסגרתה יוענק פרס לטייס הראשון שמצליח להשלים מסע בן 5,600 ק"מ מפאריס לקהיר דרך ארץ ישראל. 

בעקבות הצלחת מסעותיהם התעופתיים של מספר צוותים צרפתיים גברה בתוך האימפריה העות'מאנית להגיע להישגים דומים. בפברואר 1914, יצאו לדרכם שני צוותים טורקיים למסע מאיסטנבול לעבר קהיר. מטרת המסעות הייתה:

1. להדגים את כוחו של חיל האוויר העות'מאני.

 2. להדגים את האופן שבו באמצעות טיסות ניתן לקרב את החלקים המרוחקים של האימפריה.

3. להדגים את המחויבות לקדמה של השלטון באיסטנבול. 

הצוות הראשון כלל את הטייס פתחי ביי וטייס המשנה צאדק ביי, אשר היה חבר קרוב של שר המלחמה הטורקי אנוור פאשה. 

במטוס שהתרסק סמוך לקיבוץ האון, ששמו היה "העזרה הלאומית", טסו יזבאשי (סרן) פתחי ביי ומולאזם אוול (סג"ם) צאדק ביי. שני הטייסים, מהבכירים בחיל האוויר של האימפריה העות'מאנית, לא הכירו את משטר הרוחות באזור הכנרת. כאשר הגיעו למצוק, הרוח המזרחית (שרקיה) טלטלה את המטוס וריסקה אותו לקרקע מעל האון. מושל טבריה חצה את הכנרת בסירה ומצא את שרידי המטוס וגופות הטייסים, ואלה הועברו לתחנת הרכבת סמח' ומשם, ברכבת מיוחדת, לקבורה ממלכתית בדמשק סמוך לקבר צלאח א דין

הקמת האנדרטה

לאחר ההלוויה הממלכתית הורה שר הצבא העות'מאני אנוור פאשה על הקמת אנדרטה לזכר הטייסים במקום ההתרסקות. על האנדרטה מופיעה כתובת בטורקית באותיות ערביות: "פאתיחה (פרק א' בקוראן) לנשמותיהם של החללים יזבאשי (סרן) פתחי ביי ומולאזם אוול (סג"ם) צאדיק ביי אשר נפלו בנקודה זו בגלל חילופי הרוח שקרתה כשטסו מאיסטנבול למצרים למטרה עליונה של הצבא העות'מאני."

לאחר מלחמת העצמאות הוזנח המקום מאחר שהיה קרוב לקו הגבול ולא ניתן היה לגשת אליו. רק לאחר מלחמת ששת הימים שופץ המקום בסיועה של ממשלת טורקיה שממשיכה לממן את תחזוקת האתר. את עיקר עבודת שיקום האתר ותחזוקתו לקח על עצמו ירח פארן, חבר קיבוץ האון, ועשה זאת בהתנדבות החל משנות ה-90 עד מותו בשנת 2020