בראשית שנות העשרים הוקם בצמח על שפת הכנרת (מול תחנת הרכבת של צמח) מזח אשר שימש אוניות דיגים ובעיקר שתי ספינות טורקיות ששטו כמעבורות והעבירו נוסעים וסחורות מצמח לטבריה וליעדים נוספים על שפת הכנרת.
שתי הספינות היו: אל – שריעה (בטורקית עות'מאנית: الشريعة) שהייתה ספינת קיטור וספינת קיטור בשם נורדוי.
ב1918 לאחר ששהו כשנה באזור באר שבע, יוצאים כוחותיו של אלנבי לכיבוש צפון ארץ ישראל כשהיעד דמשק. מערכה אשר נקראה "מערכת מגידו".
ב 25.9.1918 מתקרבים הפרשים האוסטרלים הקלים (A.L.H) כוחותיו של אלנבי לקרב המכריע ביותר בתחומי ארץ ישראל, הקרב לשחרור תחנת הרכבת ההיסטורית של צמח. קרב שלימים יהיה קרב הפרשים האחרון בתחומי ארץ ישראל ואחד האחרונים בהיסטוריה המודרנית.
הטורקים קוראים לעזרה לכוחות גרמניים המוצבים בארץ ישראל וכוח גרמני בפיקוד הגנרל פון לימנס תופס את התחנה לקראת העימות עם הכוחות האוסטרליים של אלנבי.
הטורקים המבוהלים נסוגים ומעמיסים על ספינת השריעה העוגנת במזח של צמח בתוך תיבות את מטבעות זהב (משכורות החילים הטורקיים).
ספינת השריעה יוצאת במהירות לכיוון מזרח הכנרת (הבטיחה) כדי לנסות ולהציל את הכסף הרב שהיה בתחנה.
מעט אחרי המזח של קיבוץ עין גב, מטוס קרב בריטי מדגם בריסטול דולק אחרי הספינה ומצליח להטביע אותה.
מאז ועד היום הספינה שקועה במימי הכנרת. בשנות השמונים פרופ' אבנר רבן צלל והוציא חלקים מהספינה, ב 2012 משלחת נוספת צללה והוציאה חלקים. אבל…מטבעות הזהב…האוצר האבוד מעולם לא התגלה!!!