"חניית ארלוזורוב"

עם פרוץ מאורעות תרצ"ו 1936, החלו אירועי איבה והתנכלויות של ערביי העיירה סמח' לרכבת המגיעה מחיפה לתחנת הרכבת של סמח' (צמח). ב"ועד הגוש" (ועד יישובי עמק הירדן) הוחלט להקים חנייה (Halt) חליפית לתחנת הרכבת של צמח לטובת הנוסעים היהודיים, חנייה שתוקם מול כפר גון – קיבוץ בית זרע. (84.9 ק"מ מחיפה), חנייה זאת נקראה "חניית עמק הירדן".  

לאחר רצח חיים ארלוזורוב, הוקמה קרן להנצחת זכרו ובכספיה נרכשו אדמות מתושבי העירה סמח'. על שטח אדמות אלה הוקמו שני קיבוצים שכונו "גוש – ארלוזורוב", הקיבוצים עלו על הקרקע במסגרת חומה ומגדל:  עין הקורא (שער הגולן) וקבוצת מסדה. 

בשנת 1938 הוחלט על ביטולה של "חניית עמק הירדן" והעתקתה כ-700 מ' דרומה, לפינה הצפון-מזרחית של קיבוץ אפיקים (84.2 ק"מ מחיפה), כדי לשרת את רוב יישובי האזור. החנייה החדשה נקראה "חניית-ארלוזורוב" לזכרו של חיים ארלוזורוב, שנרצח זמן מה לפני כן, לכבוד ההתיישבות החדשה – מסדה ושער-הגולן וכחלק מ"גוש – ארלוזורוב".

לנוחות האי החנייה, הוקם צריף מפח כמחסה מפני הגשם. החנייה הפסיקה לפעול עם הפסקת פעולתה של "רכבת-העמק" במלחמת-השחרור. "חניית ארלוזורוב" הייתה החנייה האחרונה לפני "תחנת הרכבת של צמח" האחרונה בקו תחנות "רכבת העמק".