מפלס המים ופסי מסילת הרכבת
מפלס המים בכנרת ופסי מסילת הרכבת בתחנת צמח
מאז ומתמיד היווה מפלס הכנרת מדד למצב המים בארץ. היו תקופות ואנשים שראו בו מדד ל"מצב הרוח הלאומי בישראל". זאת עקב ההשפעה שיש למפלס על נראות הכנרת בתוכה ומסביבה. ידוע כי מדידת המפלס מתרחשת כבר מאות שנים ויש החושבים כי כבר לפני 300 שנה החלו במדידת הגובה אך לא ברמה שמאפשרת השוואה ואף לא התבצע תיעוד לכך. החוקר הראשון הידוע שדיווח על ניסיון מדידה היה בורקהרדט אשר ביקר בטבריה בשנת 1812 אך דיווח זה היה לשם בדיקת תנודתיות גובה המים ולא תועד המפלס עצמו לנקודת ייחוס כלשהי. בורקהרדט דיווח כי המפלס עולה ויורד בכ90-120- ס"מ כל שנה.
החוקר הצרפתי לורטה היה ככל הנראה, הראשון שניסה למדוד את הגובה המוחלט של מפלסי הכינרת. לורטה ערך סיור מקיף בכל ארץ ישראל וסוריה בשנים 1875-1880 ובתקופה זו מדד מספר פעמים את הגובה המוחלט של הכינרת בעזרת מדי לחץ רבים. לפי מדידותיו הוא קבע כי מפלס המים הינו מינוס .212
קונדר וקיטשנר עורכי ה The Palestine Exploration Fund (PEF) – קרן מחקר מדעית לחקר "ארץ הקודש" מטעם הממלכה הבריטית, קבעו במרץ 1877 את גובה הכינרת מינוס .208.02 מפלס זה הינו גבוה במיוחד. אולם, קיימת גם עדות שונה במקצת: בספרו "הגולן" מציין שומכר שהמפלס שנמדד על ידי קונדר וקיטשנר הינו מינוס .211 השוני במדידות נבע בין היתר עקב כלי מדידה שונים.
המפלס ופסי הרכבת בתחנת צמח (סמח)
תיעוד עקבי למפלס הכנרת החל מתחילת המאה ה.20- בתחילת המאה נמדד המפלס ע"י מנהל בית החולים הסקוטי, ד"ר טוראנס ולאחר מכן ע"י חוקרי SOP palstine of survey – גוף ממשלתי מטעם המנדט הבריטי. עד שנת 1940 חושבו מפלסי הכנרת על בסיס גובה פסי הרכבת בתחנת צמח שהיו ידועים אז.
במאמר שכתבו בנושא מרקל וגל בשנת 2000 הם מביאים מברק אשר נשלח לפנחס רוטנברג בשנת 22.5.1923 וזהות שולחו אינה ברורה:
"גובה המים בכינרת 201.80 על פי איזון שאיזנו פעמיים מפסי תחנת סמח 191 סטופ. ראה בפנקסי איזון גנון גליקשטיין קטינקא". (הטקסט נכתב בעברית באותיות לטיניות ועבריות).
מן המברק הזה ניתן ללמוד כמה דברים חשובים:
א. מפלס הכינרת נמדד על פי גובה פסי הרכבת בצמח.
ב. הייתה טעות (שנבעה, אולי, מטיב המכשירים של אז) של 7.64 מ'.
ג. המפלס הקרוב למקסימום במאי 1920 היה 209.24- מ' במונחים של היום.
מברק זה הוא חלק מניסיונותיהם של רוטנברג ואנשיו ללמוד את השינויים המדויקים במפלסי הכינרת כדי לקבוע את הקווים האדומים, שהיו אמורים להנחות את תפעול מפעל נהריים, וכן כדי לקבוע את המפלסים המוחלטים של הכינרת.